<h1>ספר מצות זמניות הלכ' ר"ה שער רביעי</h1>
<h2>דף לט:</h2>
וההפרש שיש בין יום טוב שני משאר המועדים, הנקרא של גליות, ובין יום טוב שני של ראש השנה הוא בשלשה דברים, ההפרש הראשון ביצה שנולדה ביום טוב ראשון של גליות מותרת בשני, שהן שתי קדושות. ואם נולדה ביום טוב של ראש השנה אסורה, דקדושה אחת הן. והוא אומרם [ביצה ד' ע"ב], איתמר ב' י"ט של גליות רב אומר נולדה בזה מותרת בזה. ואיתמר נמי, שני ימים טובים של ראש השנה רב ושמואל דאמרי תרוייהו נולדה בזה אסורה בזה. והשני, כשהיו שני ימים טובים של גליות יום חמישי ויום ששי ושכח אדם לעשות עירוב מערב י"ט, יעשהו ביום טוב ראשון, ויתנה אם היום קדש אין בדברי כלום, והרי מחר חול ומותר לאפות ולבשל בו לשבת ואם היום חול ה"ז עירוב, ויהיה מותר בו לאפות ולבשל לשבת למחר שקדש הוא. והוא אומרם, [ביצה י"ז ע"א] אמר רבא מניח אדם עירובי תבשילין מי"ט לחבירו ומתנה. אבל בשני י"ט של ר"ה אין זה מותר, לאומרם [שם ו' ע"א] רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי בי"ט של ר"ה חזייה דעציב א"ל אמאי עציבת א"ל דלא אותיבי עירובי תבשילין א"ל ולותיב מר האידנא נמי, מי לא אמר רבא מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב לחבירו ומתנה. אמר ליה אימור דאמר רבא בשני ימים טובים של גליות בי"ט של ר"ה מי אמר. וההפרש השלישי, מי שצד שום בעל חי או מי שלקח מן הירקות בי"ט ראשון של גליות מותר בשני בכדי שיעשו. אבל בי"ט ראשון של ר"ה הוא אסור עד מוצאי י"ט שני בכדי שיעשו. והוא שכתוב בתלמוד עירובין [ל"ט ע"ב], ההוא בר טביא דאתי לבי ריש גלותא דאיתצד בי"ט ראשון של גליות ואישתחיט ביום טוב שני רב נחמן ורב חסדא אכול רב ששת לא אכל, והלכה כרב נחמן ורב חסדא. וכ"כ הרי"ף ז"ל שני י"ט של ר"ה רב ושמואל דאמרי תרוייהו נולדה בזה אסורה בזה ופסק כותייהו וכן הלכה. אבל לענין מת הקלו ז"ל בי"ט ב' [של] ר"ה משום כבוד המת, ושמוהו חול גמור כ"י שני של גליות בשוה. והוא אומרם [ביצה ו' ע"א], אמר רבא מת בי"ט ראשון יתעסקו בו עממין בי"ט שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ר"ה.
